<h1>רבינו ירוחם נ"כ ח"א</h1>
<h2>דף כא:</h2>
בהמה עם בהמה פירוש שני מינים וכן חיה עם חיה וחיה עם בהמה טמאה [עם טמאה] וטהור' עם טהור' וטהור' עם טמאה וטמאה עם טהורה אסור לחרוש ולמשוך כך פשוט במשנת כלאים [פ"ח מ"ב] ובקמא. ועוד פשוט דה"ה לבהמה חיה ועוף. וכתב הרמב"ם כל העושה מלאכה בשני מיני בהמה או חיה כאחד והיה א' מהם מין טהורה והשני מין טמאה הרי זה לוקה בכל מקו' שנ' לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו [וכו']. אבל מדברי סופרים כל ב' מינים שהם כלאים בהרבעה אסור לחרוש בהן כאחד ולהמשיכן ולהנהיגן ואם עשה בהן מלאכה כאחד או משך או הנהיג מכין אותו מכת מרדות ע"כ. ונראה שסובר דהא דאמרינן ה"ה לכל בהמה חיה ועוף כשור ובחמור, דוקא דומיא דשור וחמור שיהא א' טמא וא' טהור אבל שני מיני בהמה טהורה או שני מיני טמא' אינו אסור אלא מדרבנן. ותמהו עליו דכל שני מיני בהמות לוקה מן התורה וכן מוכח.
